אבני הדרך

עלמ"א היא גוף שנוסד ב־1992 כעמותה ציבורית ללא כוונות רווח בידי קבוצת אנשי אמנות, תעשייה ועסקים, במטרה לשמש כתובת מפעילה לקידום אמנות – לא בדרכי הפילנתרופיה הקלאסית. הקמתה התרחשה בתקופה שבה חוותה מדינת ישראל אווירה של תקווה, שהשפיעה על עולם התרבות והאמנות.

התפיסה שחסויות תרבות הן חלק ממערכי שיווק צברה תאוצה בעולם בשנות התשעים עוד לפני הקמת עלמ"א, בהובלת הארגון האמריקני BCA והבריטי ABSA. כבר ב-1991 יצרתי קשר עם מנכ"ל ABSA, קולין טווידי, והשתתפתי כמשקיפה בכנס בווינה; באותה תקופה החל רעיון הקמתה של עלמ"א לקרום עור וגידים. ב־1993 הוזמנתי להשתתף כמשקיפה בכנס נוסף באנטוורפן. בפברואר 1994 צורפה עלמ"א לארגון האירופי כנציגת ישראל – המדינה היחידה מחוץ לאירופה, שנחשבה לאחת היצרניות והצרכניות הגדולות של אמנות בעולם – והתקבלה גם כחברה בארגון הבין־לאומי לעסקים ואמנות CEREC. בתפקידי כיושבת ראש עלמ"א הוזמנתי להשתתף ביוזמות של הארגון וניתנה לי ההזדמנות להציג בכנסים במגוון מדינות בעולם את הישגיה של ישראל בתחום היצירה.

​​הקמתה, פעילותה והשפעתה של עלמ"א על סצנת התרבות והעסקים בישראל ובעולם מתוארות בשני הכרכים של הספר הסיפור של עלמ"א (455 עמ'; בכרך השני מובא תיאור פעילותה הבין־לאומית של עלמ"א גם באנגלית). 

לעיון בספר לחצו כאן. 

בפרקי הספר חסויות לאמנויות במכירה פומבית (עמ' 90 בחלק הראשון), עלמ"א והממסד (עמ'  169), המרכז למידע ולפיתוח משאבים (עמ' 248) ועלמ"א וארגונים מקבילים ברחבי העולם (עמ' 313 בחלק השני) מובא תיאור חלקים נרחבים מפעילותה העיקרית והחשובה של עלמ"א. 

לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן.