Orarchive| הארכיון הדיגיטלי של אורה גולדנברג
ארכיון דיגיטלי אישי בעל אופי ציבורי לתיעוד עשייה ומחקר בתחום הקשר שבין אמנות, עסקים וקהילה בישראל
אבני הדרך
אדם יש לו בליבו ניגון מנעוריו, ובמהלך חייו הוא מתגבש למנגינה שמגדירה את דרכו.
עם קבוצת אמנים שהם חברים ועם מנהיגי ציבור ואנשי עסקים שהאמינו באמנות כשפה בין־לאומית וככלי לדיאלוג פנימי מפייס במציאות מורכבת, הצליח הניגון שהתגנב לליבי בנעוריי להתגבש לדרך שהתקדמה באינטנסיביות לאורך ארבעה עשורים, עד לסגירת המעגל. הינה הוא לפניכם. ואף על פי שנסגר, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.

1978–1988
ייסוד אגודת ידידי התיאטרון הלאומי הבימה בישראל ובתפוצות
בשנת 1978, בחגיגות השישים לתיאטרון, ייסדתי את אגודת ידידי הבימה כדי לסייע לתיאטרון לשוחח עם קהלו ולחבור אליו במסע לעיצוב דמותו ושליחותו כתיאטרון לאומי. בשנת 1988, בחגיגות השבעים לתיאטרון ובתום עשור לפעילותי, פרשתי מתפקידי. כיום אני מכהנת בתפקיד נשיאת הכבוד של האגודה.
לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן.
פרס קרן אורה
עם פרישתי מהתיאטרון יזמה קרן דורון תרומה להקמת קרן שתיקרא "קרן אורה". ב־9 בדצמבר 1987 החליטה הנהלת אגודת ידידי הבימה להקים את "קרן אורה" ולהעניק באמצעותה מדי שנה פרסים לאמנים בתחום התיאטרון. במשך כמה שנים שימשתי יושבת ראש ועדת הפרס.
במהלך השנים קיבלו את הפרס עשרות שחקנים ושחקניות, יוצרות ויוצרים במגוון תחומי התיאטרון.
1987–1992
הקמת קש"ת - קשרי ומפעלי תרבות
ערב חגיגות הארבעים למדינת ישראל החליטה קרן CRB, מיסודו של צ'רלס ברונפמן, ליזום את פרויקט "עצמאות ומעורבות" – פרויקט חילופי תרבות (מחול, תיאטרון ומוזיקה) בין ישראל לקהילות היהודיות בצפון אמריקה. החלטה זו נתנה דחיפה להקמת קש"ת – קשרי ומפעלי תרבות, העמותה הציבורית שנבחרה להפעיל את הפרויקט בארץ, בהנהגתו של המנכ"ל המיתולוגי יוסי פרוסט. כך זכיתי להתמנות לתפקיד יושבת ראש ההנהלה הציבורית של קש"ת.
עמותת קש"ת עסקה בארגון אירועי תרבות ופסטיבלים בישראל, בשיווק מופעי אמנות ישראלית לחו"ל, בתכנון פעילות תרבותית־חינוכית למבוגרים ונוער ובהכשרת אמנים ולהקות לפעילות בחו"ל, וסייעה לקהילות יהודיות באירופה לייבא אליהן מופעי אמנות ישראלית. היה זה אך מתבקש שפרויקט "עצמאות ומעורבות" יהפוך לפרויקט הדגל של העמותה.
לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן.


יולי 1987–אפריל 1989
פרויקט "עצמאות ומעורבות"
פרויקט הדגל לציון ארבעים שנה להקמתה של מדינת ישראל. קרן CRB, מיסודו של צ'רלס ברונפמן, יזמה את הפרויקט, והוא פעל בשיתוף הקרן הלאומית לתרבות יהודית (National Foundation for Jewish Culture).
אל עמותת קש"ת, העמותה הציבורית שנבחרה להפעיל את הפרויקט בארץ בהנהגתו של המנכ"ל יוסי פרוסט, חברוּ מִנהל התרבות במשרד החינוך והתרבות, משרד החוץ ונציגי מוסדות תרבות וארגונים יוצרים בישראל. מפיק־העל יעקב אגמון, מהדמויות המשפיעות בחיי התיאטרון והתרבות בישראל במשך כשישים שנה, נבחר ללוות את הפרויקט.
כלל הגופים היו איתנים בדעתם להפוך את חילופי התרבות למוסד של קבע וקידמו יחד את הרעיון, שעיקרו חילופי תרבות בין ישראל ליהדות צפון אמריקה.
כיושבת ראש ההנהלה הציבורית של קש"ת נתבקשתי לשמש נציגת ישראל בצוות ההיגוי האמריקני ובדירקטוריון האמריקני שהיה מופקד על הפעלת "עצמאות ומעורבות" בארצות הברית.
1990–1992
קרן תרבות ישראל–בריטניה
נוסדה כיוזמה משותפת של המועצה הבריטית לתרבות ולאמנות עם קש"ת – קשרי ומפעלי תרבות. הרעיון היה לשתף פעולה בפרויקטים אמנותיים; כמו כן, ביקשנו להכיר מקרוב את עולם התרבות והאמנות הבריטי, שהשכיל לרתום את הממסד ואת אנשי העסקים הבריטיים לקידום שדה האמנות (ובעקבותיו, לימים, יזמה עלמ"א תוכנית מאצ'ינג בשיתוף הממסד, שכונתה תו"ת – תרבות ועוד תרבות).
בראש המועצה הבריטית עמד אז סר ריצ'רד פרנסיס, תומך נלהב של התרבות הישראלית.
לעיון בחומרי הארכיון לחצו כאן.


1992–2002
עלמ"א – עסקים למען אמנות בישראל
עלמ"א היא גוף שנוסד ב־1992 כעמותה ציבורית ללא כוונות רווח בידי קבוצת אנשי אמנות, תעשייה ועסקים, במטרה לשמש כתובת מפעילה לקידום אמנות – לא בדרכי הפילנתרופיה הקלאסית. הקמתה התרחשה בתקופה שבה חוותה מדינת ישראל אווירה של תקווה, שהשפיעה על עולם התרבות והאמנות.
התפיסה שחסויות תרבות הן חלק ממערכי שיווק צברה תאוצה בעולם בשנות התשעים עוד לפני הקמת עלמ"א, בהובלת הארגון האמריקני BCA והבריטי ABSA. כבר ב-1991 יצרתי קשר עם מנכ"ל ABSA, קולין טווידי, והשתתפתי כמשקיפה בכנס בווינה; באותה תקופה החל רעיון הקמתה של עלמ"א לקרום עור וגידים. ב־1993 הוזמנתי להשתתף כמשקיפה בכנס נוסף באנטוורפן. בפברואר 1994 צורפה עלמ"א לארגון האירופי כנציגת ישראל – המדינה היחידה מחוץ לאירופה, שנחשבה לאחת היצרניות והצרכניות הגדולות של אמנות בעולם – והתקבלה גם כחברה בארגון הבין־לאומי לעסקים ואמנות CEREC. בתפקידי כיושבת ראש עלמ"א הוזמנתי להשתתף ביוזמות של הארגון וניתנה לי ההזדמנות להציג בכנסים במגוון מדינות בעולם את הישגיה של ישראל בתחום היצירה.
הקמתה, פעילותה והשפעתה של עלמ"א על סצנת התרבות והעסקים בישראל ובעולם מתוארות בשני הכרכים של הספר הסיפור של עלמ"א (455 עמ'; בכרך השני מובא תיאור פעילותה הבין־לאומית של עלמ"א גם באנגלית).
בפרקי הספר חסויות לאמנויות במכירה פומבית (עמ' 90 בחלק הראשון), עלמ"א והממסד (עמ' 169), המרכז למידע ולפיתוח משאבים (עמ' 248) ועלמ"א וארגונים מקבילים ברחבי העולם (עמ' 313 בחלק השני) מובא תיאור חלקים נרחבים מפעילותה העיקרית והחשובה של עלמ"א.